לפני כחודשיים, ביום ההולדת שלי, פגשתי שתי חברות שלא ראיתי הרבה זמן. תוך כדי שיחה קצרה הן דיברו על סופ"ש כתיבה באתונה עם יובל אברמוביץ – "להגשים את חלום הכתיבה". עשיתי רגע סטופ בשיחה וביקשתי לחזור שניה אחורה להסברים. לא עברו יותר מחמש דקות והצטרפתי אליהן למסע הזה.
מסתבר, שיובל כתב ספר חדש. ספר שנקרא "רב-מכר להגשים את חלום הכתיבה". כחלק מג'מפ-סטארט שעשה, הוא מכר את הסופ"ש באתונה וסדנאות כתיבה נוספות. הסטארטאפ הוא שבעקבות המהלך הזה, הספר הפך לרב-מכר עוד לפני שיצא לאור! יובל, בנדיבות רבה איפשר למי שנרשם לסדנא באתונה, להצטרף לקורס נוסף שנערך כאן בתל אביב, כך הכרתי אותו לראשונה.
במפגש האחרון שלנו, יובל שוב בנדיבותו (באמת, מפרגן מהלב) נתן לנו את הספר שלו חם חם מהתנור. אני יכולה לומר שאנחנו הראשונים שזכינו.
במבט ראשון רואים את האישיות הבלתי מתפשרת של יובל על הכריכה: זרקור של אור אל תוך החושך. תמונה שזורקת לי המון מחשבות בראש על איך הספר יהיה מבפנים.
"להאיר את החלום", "לבלוט מתוך כל הספרים", "זיק של רעיון הופך לרב-מכר" ועוד כמה אסוציאציות. מלבד הרעיון, רמת הביצוע גבוהה ועשתה לי חשק לקחת כוס קפה ולשבת לקרוא.
אני יושבת בחצר ומחייכת לעצמי בזמן שאני רואה את ההקדשה האישית ממנו "מאחל חיים מלאי סיפורים". ההקדשה זרקה אותי אחורה, לתקופת השירות הצבאי, ששירתתי כמפקדת טירוניות בעובדה. ראיתי את עצמי שוב חותמת הקדשה אישית על ניירות יפים ומכניסה לכל ספר תנך שמחולק בטקס ההשבעה לחיילות. נעים להיזכר, חוזרת לספר וצוללת. מדהים כמה אני רואה את יובל מולי מדבר. הכתיבה שלו – היא הוא, כתיבה מדוברת. יובל פותח בשיחה על שם הספר "רב-מכר" וכך מכניס אותנו לרעיון מאחוריו הוא עומד, כל אחד שיש בו את הצורך להתבטא, יכול לכתוב רב-מכר. האמנם?
יובל מסביר שבעזרת הרבה סבלנות ותרגול, כל אחד יכול לכתוב. הוא מספר מניסיונו העשיר, מעולמו האישי, מספריו וסרטים שראה והשפיעו עליו, על תהליך הכתיבה שלו. הוא מפרק את התהליך לטכניקות שמובאות אל הקורא תוך כדי דוגמאות קולחות. ומסיים את הספר בשלל תרגילי כתיבה ממולחים. אני יודעת, עשיתי את כולם 🙂 הם מושיבים אותך אל מול דף ריק וגורמים לגלגלים שלך לזוז, לגל הרגש שלך לעלות ולמעלית הנפש שלך, כמו שיובל מכנה זאת, לצנוח מטה.
אני עוצרת שניה את הכתיבה, ובודקת שלא כתבתי קלישאתי מידי. בדיוק הגעתי לקטע בספר בו יובל מתריעה על קלישאה שבדרך. "הזהרו מלכתוב קלישאות, אלא אם זה במודע", זו עצתו. מבין השורות בספר, יובל מסביר שתמיד נכתוב על החיים. באחת הפרקים הוא מסביר איך אפשר לכתוב מבלי שידעו שכתבתם על מישהו קרוב, מסתבר שיש טכניקות.
התרגשתי שקראתי את הפרק בו יובל חולק מספר דברים טובים (ופחות) שלמד מאימא שלו, תמר אברמוביץ ז"ל, שהלכה לעולמה בעת כתיבת הספר. אהבתי את הציטוטים שמלווים את הספר, בין פרק לפרק ובין הפיסקאות.
יובל חולק בספר עם קוראיו, לא רק את הטכניקות ועולמו הפנימי, אלא גם רגשות פחות נעימים שקורים במהלך הכתיבה. בכך הוא נותן לגיטימציה שאפשר לטעות ולהמשיך הלאה. הוא מתאר את הקושי שכל כותב כנראה מרגיש בשלב זה או אחר בכתיבתו. הקושי בגניזה של טקסטים, בחשיפה של החיים האישיים, בהבנה שלא רק כתיבה קולחת הינה חלק מרב-מכר, אלא גם הרעיון ומציג את דרכיו להתמודד.
הוא מסביר גם על שלבי ההוצאה לאור, אחרי שנולד הספר ונותן אינפוטים חשובים מניסונו. מתוך הכרותנו הקצרה במהלך הקורס והשהייה באתונה, קראתי המון דברים שהוא כבר הציג לנו לייב בסדנאות. למרות זאת, במהלך הקריאה עדין חשתי את יובל קצת יותר. למרות עשרות התרגילים שעשינו בסדנאות, הוא הצליח לחדש בתרגילי כתיבה חדשים. הוא מחדש בעיני לא רק ברעיון שעומד מאחוריו ובכתיבתו המדוברת, אלא גם בכך שהוא מלמד ומסביר על הכתיבה במאה ה-21. ואני אשאיר אתכם כאן עם טעם לעוד…
בעיניי הספר מבריק, האם כל אחד יכול לכתוב? לדעתי כן. האם לכל אחד יוולד רב מכר? אולי לא בספר הראשון… אבל אם זה החלום ותתמידו, אני בטוחה שכן. לא רק בכתיבה אגב, זו גם גישתי לחיים.
הספר מצליח בחדות לגרום לרגשות לעלות דרך המילים הכתובות.
את יובל אברמוביץ הערצתי תמיד, יש בו כריזמה כובשת והערכתי מאוד את היזמות שבו. כשקראתי לראשונה את הרעיון מאחורי "הרשימה", שוב חזרתי אחורה בזמן, לנערותי. נזכרתי בספר שהשפיע עלי שנקרא "האלכימאי" של פאולו קואלו. שם סנטיאגו החמוד עושה הכל כדי להגשים את חלומו.
באמת שהתרגשתי לקראת הקורס. באתי ללא ציפיות, אך יצא שהכרתי קצת מהאישיות והאג'נדה שלו. אם יש לך רצון לשפר את יכולות הכתיבה, רוצי לקנות את הספר, או שתזמיני ישירות כאן.
הספר יוצא לחנויות ב1.1.20 – כאן ניתן להוריד ולקרוא את העמודים הראשונים.
אם יש טיפ שאני יכולה לתת לכם מהספר וההתנסות, זה "תגידו קודם כן".
