לדחות או לא? איך להתמודד עם דחיינות

האם את דחיינית? שירלי בלונדי, יזמית, מרצה בינלאומית, מאמנת ומניעה אנשים וארגונים להצלחה, כאן כדי לענות לך אחת ולתמיד על השאלה. אם גם את מרגישה שאת “דחיינית” סדרתית, ורוצה להבין למה זה קורה לך, לסלוח לעצמך ולהתחיל להניע דברים – זו ממש הכתבה בשבילך. שירלי בלונדי היא מומחית בניהול ופסיכולוגיה חיובית, יזמית, מרצה, יועצת ארגונית ומייסדת Starter – חברה שעוזרת לארגונים ולעצמאים להתניע תהליכים ולהפסיק לדחות את המשימות, מספרת לך למה את דוחה משימות ואיך את יכולה כבר היום להתחיל להתגבר על הדחף המרגיז הזה של לדחות אותן, להרגיע אותך שזה קורה לכולן ושיש דרך להתניע ולגרום לדברים, פשוט להתחיל לקרות.

נו, מתי את שולחת לי את הכתבה…?

“הכתבה הזו הייתה אמורה להיות מוכנה כבר אתמול ובאמת שרציתי להגיע לזה קודם, אבל בדיוק הייתי חייבת לענות לכמה מיילים חשובים, להיכנס להתעדכן בפייסבוק, לעשות “ויש” בבית, ואז, גם נכנסה לי שיחה מעניינת שהסיחה את תשומת ליבי ו… אופס הילדים הגיעו ,יום העבודה הסתיים והמשימה שוב נדחית למחר!” כתבה לי שירלי, קלישאה משהו.

את בטח מכירה את זה כאישה עצמאית, אנחנו נשים שחולמות, אנחנו נשים עם המון מטרות ושאיפות ולא פעם קורה שהצבנו מטרות לשנה החדשה, משימות ליום העבודה או כל מטלה אחרת ואנחנו מוצאות את עצמינו שוב ושוב דוחקות את המשימה הלאה ביומן למחר, לשבוע הבא , לחודש הבא, לעולם לא. לפעמים היא מתפספסת, לפעמים מאבדת את המומנטום ובמקרים מסוימים הופכת ללא רלוונטית.

מה זו דחיינות?

דחיינות, פנים רבות לה, כמה סיפורים אנחנו מספרות לעצמינו: “אחרי החגים” , “אחרי הקורונה”, “אחרי שהילדים יגדלו”, “אחרי שנעבור”, “אחרי הילד השני” …

והרשימה עוד ארוכה ולעיתים יצירתית במיוחד. דחיינות היא אותו רגע בו אנחנו בוחרות להימנע מביצוע של פעולה מסוימת או מתקשות לסיים אותה בזמן. לכולנו יש את הרגעים האלה ואגב, חשוב שנבין, שלא תמיד לדחות זה בהכרח דבר שלילי גם “מקדימנות” יכולה להיות בעוכרינו אם אנחנו מאלה שממהרות לעשות הכול, ולקפוץ ולהתנדב ראשונות לכל משימה.

אנחנו אולי עלולות לפספס פרטים חשובים, לפספס את הלמידה של מישהו שכבר עשה את זה לפני, ולפעמים באמת באמת צריך “לישון על זה” ולעכל את הדברים רגע לפני שבונים תוכנית עבודה ביצועית.

מה המחיר שאת משלמת?

זה יכול להיות ספר שאני רוצה להגיע אליו, תחום חדש שאני רוצה להתרחב לתוכו, למידה של קורס חדש או אפילו רק לסדר את הארון ולהוריד את בגדי הקיץ למדף מתחת. אז מהו תג המחיר? כמו לכל דבר גם לדחיינות יש תג מחיר ולעיתים הוא גבוה מהרווח של חוסר עשייה, והימנעות.

דייט במרפסת, כבר עשיתן? ואיך זה קשור לדחיינות?

כשאני דוחה ברגע האמת אני הרבה יותר לחוצה, אני עלולה לפספס דברים שיש להם תוקף כמו הטבה לקורס, כרטיסים שרציתי או שיחה עם לקוח שבדיוק סגר עם מישהו אחר. דבר פעוט שהתעלמתי עלול להפוך לבעיה משמעותית . בעיקר ומעל לכל כשאני דוחה משימה או פרויקט חשוב לאורך זמן אני מרגישה תחושה של חוסר הצלחה ואכזבה ותסכימי איתי שזהו תג מחיר יקר מידי לשלם.

בואי לרגע נניח שקבעת היום לעצמך לשבת ולעשות טלפונים ללקוחות פוטנציאלים חדשים או לחילופין קבעת מחר עם אחת הקולגות לעשות יחד טלפונים לאותן לקוחות פוטנציאלים חדשים? היכן לדעתך הסיכוי שהמשימה אכן תקרה? איזו משימה יותר קל לך לדחות, משימה מול עצמך או משימה מול מישהו אחר?

ואולי את יכולה דווקא להיעזר בתובנה הזו שקל לנו יותר לאכזב את עצמינו מאשר מישהו אחר כדי לגרום לדברים לקרות. זה קצת כמו לזרוק את התיק מעבר לחומה והרי…אני חייבת לעבור כי התיק כבר שם.

איך ניתן לקחת את הטיפ הזה פרקטית לחיי העבודה?

ביום הולדתי האחרון החלטנו לצאת לדייט זוגי במרפסת שלנו. הלוגיסטיקה והתו הסגול הכניעו אותנו ובחרנו פשוט לצאת לדייט בבית. ההבנה של החשיבות של דייט זוגי והרצון לגרום לזה לקרות גרמה לנו להתחייב שכל שבוע אנחנו מעלים תמונה ברשתות החברתיות של האוכל שהכנו, עצם ההתחייבות בפני אחרים עודדה אותנו ויצרה צורך אמיתי לא לאכזב – עד כה יצאנו ל 25 דייטים במרפסת , גרמנו לזה לקרות והרבה בזכות ההתחייבות, טוב, אולי גם כי נהנינו וכבר הצלחנו לייצר הרגל מקדם.

כשאני רוצה ליזום פרויקט חדש או רעיון, אני כבר קובעת פגישה עם המנכ”ל או עם אדם שחשוב לי להציג את זה מולו וכך מעלה את הסיכוי שזה יקרה, כי לפגישה, אני ככל הנראה אגיע מוכנה.

כשאני רוצה לצאת עם סדנה חדשה או מוצר שירות חדש לעיתים אני מספרת עליו כבר ללקוחות עוד לפני שארזתי אותו לחלוטין כדי לייצר מחויבות.

לנהל את האנרגיה ולא את הזמן

העשייה שלנו הכי טובה כשאנחנו במיטבנו, עירניות, מאושרות ומלאות אנרגיה. ביום שאנחנו עייפות, מוטרדות ודואגות אנחנו דוחות יותר ועושות פחות.

חשוב שנלמד לנהל את האנרגיה שלנו ולא את הזמן. אם את מתעוררת בבוקר ומוצאת את עצמך נטולת אנרגיה, הנכון יהיה לעצור ולראות איך את מטעינה את עצמך איך את יכולה למלא את המיכל. לפעמים זה לעשות סיבוב רגלי, כוס קפה טובה, שיחה עם אדם ספציפי או אפילו שיר מסוים שמעורר. לדאוג לאנרגיה ופחות לזמן.

נקודה חשובה מאוד היא להציב מטרות ריאליות, יש לנו המון משימות, ולחלקנו יש נטייה להעמיס עוד ועוד ללא מרווח נשימה וחשוב להישאר מציאותיות ועם קצת “חמלה עצמית”. להיות קשובות לעצמינו, למסוגלות שלנו, לאנרגיה שלנו, לתקופה שבה אנחנו נמצאות ולראות שאנחנו לא מעמיסות יותר מה שאנחנו מסוגלות להכיל כי אחרת אנחנו עלולות להילחץ והלחץ לעיתים “משתק”.

אז בפעם הבאה שאת דוחה משימה שוב ושוב אני מציעה לך לעשות את העצירה במראה לבחון מה הסיבה לדחייה, לבחון את רמת האנרגיה שלך, לשאול את עצמך מול מי את יכולה להתחייב ולחבור כדי לגרום לזה לקרות ומה המענה הנכון כדי לקדם עשייה.

טיפ מהמאסטר – דחיינות

אם לא הצלחת הפעם? זה גם בסדר, חשוב לזכור שאת אנושית ועצם העובדה שאת עצמאית זה כבר אומר שיש הרבה מאוד דברים שכן הצלחת לגרום להם לקרות ועל זה שאפו! מוזמנת להתייעץ ולהתאמן יחד איתי איך לגרום ליותר דברים לקרות בעסק שלך.

שירלי בלונדי | מייסדת חברת “סטארטר הדרכה” – הדרכה וייעוץ ארגוני. יזמית, מרצה, יועצת ארגונית מומחית בניהול ופסיכולוגיה חיובית וגורמת לדברים לקרות .